אפשר להתייחס לנקודה הזאת מכמה זוויות.
זווית אחת, אם אנחנו מבקשים להעסיק עובד מסוים, זכותנו המלאה לדעת עליו הכל. זכותנו המלאה לדעת האם הוא מתאים לנו במאה אחוז. אין טעם להעסיק עובד, ולגלות בשלב מסוים שהמידע שהוא סיפק לנו איננו נכון או איננו מלא. לכן יש לנו את הזכות המלאה לבצע בדיקות רקע אודותיו.
זווית שנייה, כשאנחנו מגייסים עובד מסוים, אנחנו משקיעים בו זמן, משקיעים בו כסף. תהליך הגיוס עצמו עולה זמן וכסף, אך גם תהליך ההכשרה לאחר מכן עולה הרבה מאוד כסף וזמן עבורנו. לכן, אנחנו לא יכולים להתפשר, אנחנו לא יכולים לוותר על בדיקות רקע.
זווית שלישית, יש מקרים בהם אנחנו מבקשים לגייס עובדים לתפקידים מאוד ייחודים, סודיים, תפקידים בעלי משמעות. אנחנו לא יכולים לגייס כל אחד. לכן, אנחנו חייבים לבצע בדיקות כאלה, אחרת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בבעיה קשה, אם חס וחלילה מתגלה שיש חורים שחורים או דברים בעבר של העובד.
זווית רביעית היא, במקרים רבים עסקים בוחרים לעשות בדיקות רקע על מועמדים עוד לפני שהם פנו אליהם. למשל, אם אנחנו רוצים לגייס אדם מסוים לתפקיד ניהול, אז נעשה בדיקות רקע ואם יתברר שהוא מתאים, אז נפנה אליו בעצמנו.
צריך לזכור, אם לא נעשה בדיקות רקע ונגייס עובד לא מתאים, יהיה הרבה יותר קשה ויקר לפטר אותו לאחר מכן.