אין ספק כי ראיון עבודה הינו אחד מהמעמדים היותר מלחיצים בחייו של אדם. עצם העובדה כי הינך יושב מול אדם אשר צריך להעריך את כישורייך ויכולותיך כעובד וכאדם, יכולה להיות מלחיצה בלשון המעטה. העובדה כי המדובר במשרה אותה אתה מבקש להשיג, ויש לך רק הזדמנות אחת להרשים את המראיין יוצרת מתח רב בשלב הראיון עצמו ואף לפניו.
בבואנו לראיון העבודה, ועוד בשלב ההכנה בבית, אנו משיבים לשאלות המראיין בהתאם למספר כללים ידועים מראש. תפקידן של השאלות הינם לנסות ולאמוד איזה סוג של עובד הינך, האם אתה איש צוות או מסוגל לעבוד עם לקוחות. סוג אחר של שאלות עסוק בדרך כלל בנתוניך האישיים, ויכלול מעין פרזנטיה עצמית על חייך, במהלכה יבחן המראיין את היכולות הלוגיות שלך והיכולת להבחין בין עיקר לתפל.
בשל העובדה כי מועמדים לעבודה מגיעים במעמד פחות יותר לראיונות העבודה מתוך רצון למצוא חן ולהרשים את המראיין, ישנה נטייה לענות על כל שאלה במוצגת לך, אף שברוחב המקרים מדובר על שאלות שאינן חוקיות אותן אסור לשאול במהלך ראיון עבודה. עצם המעמד והרצון להציג עצמך באור חיובי, גורמים לך לענות על השאלות הלא חוקיות ולא לשים לעצמך רגל ולהפנות את תשומת לב המראיין לכך שהשאלה אינה במקומה.
מה אסור לשאול בראיון קבלה לעבודה?
במדינת ישראל ישנם שני חוקים מרכזיים המעגנים את הנושא של קבלה לעבודה והמסגרת החוקית שלה. הראשון הוא חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. חוק זה קובע כי לא ניתן עשות אפליה אסורה של עובד מעצם נטייתו המינית, מעמדו האישי או מוגבלות פיזית כלשהי. כמו כן, בכל הנוגע לאישה, אין זה חוקי לשאול אותה האם היא בהריון או מתכננת להיכנס להריון בקרוב, או האם היא בתהליך של כניסה להריון (טיפולי פוריות). החוק אוסר לשאול מרואיין לעבודה מהו גילו, מהי דתו או ארץ מוצאו.
כמו כן אסור לשאול אדם מהי דעתו הפוליטית ואין זה חוקי לשאול האם אותו אדם משרת במילואים או חבר במפלגה פוליטית כלשהי. שאלות אלו, יש בהן משום אפליה אסורה של אדם על רקע אמונתו או אורח חייו והיא בלתי חוקית בעליל. חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי על המעסיק אסור לדרוש מהמועמד להציג את הפרופיל הצבאי שלו, אלא אם המעסיק הוא ארגון בטחוני, שכן בקשה זו מפלה לרעה מגזרים במדינה אשר אינן מחוייבים בשירות צבאי. כך למשל התגלה כי במכרז אותו ערכה "רכבת ישראל" התבקשו המועמדים להצהיר על הפרופיל הצבאי שלהם ובכך בעצם הפלו את המגזר הערבי אשר אינו משרת בצבא.
בנוסף, חוק מידע גנטי קובע שאסור לדרוש מידע גנטי מאדם וכי המדובר בחדירה אסורה לפרטיותו.
ואם אמרת בטעות
נשאלת השאלה מה קורה אם המראיין לא שאל שאלה אסורה אלא המרואיין לעבודה "נידב" את המידע אודותיו, או נשאל עליה בעקיפין והדבר הובא לידיעתו של המראיין. במקרה זה, אסור למעסיק להסתמך על המידע שהתקבל מהמועמד במסגרת ההחלטה אם לקבלו או לא לעבודה. בחודש יוני 2011 התקבל תיקון לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אשר החמיר את הנטל על מעסיקים ומראיינים בעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. התיקון לחוק קובע כי אם הועלתה טענה כי המעסיק שאל את העובד שאלה אסורה שיכולה להפלות אותו לרעה, אזי נטל ההוכחה להוכיח כי המידע נדרש שלא על רקע האפליה הוא על המעסיק ולא המועמד.
קנסות למעסיקים העוברים על החוק בראיון העבודה
מעסיקים מפלים צפויים על פי החוק לקנס בגובה של חמישים אלף ש"ח באם יוכח כי אכן נשקלו שיקולים מפלים ואסורים בעת קבלתו או אי קבלתו של מועמד לעבודה. כיום, עם קבלת התיקון לחוק, צריכים מעסיקים להיזהר יותר כדי לא לשאלות שאלות שיכולות להתפרש כמפלות גם אם שאילתן הינה מחוייבת המציאות לצורך ההתאמה למשרה מסויימת.
